מורינגה וספירולינה כטיפול באנמיה- כמוסות של מורינגה וי הם שילוב של עלי מורינגה+ספירולינה, שמכיל קומפלקס ויטמין B  חומצה פולית  ו 12B  החיוניים ליצירת כדוריות דם אדומות. ברזל ושפע של ויטמינים, מינרלים החיוניים וחומצות אמינו להתמודדות עם תסמיני האנמיה. עקב כמויות הברזל הגבוהות שעוצרים בתוכם עלי המורינגה ואבקת הספירולינה, זהו תוסף תזונה יוצא דופן למאבק באנמיה. כמו כן תורמת המורינגה רבות לחיזוק הגוף והזנתו בערכים תזונתיים כגון ויטמינים ומינרלים שספיגתם אצל אנמים נפגעת ואילו הספירולינה עוזרת רבות בהגברת הספיגה של אותם ערכי תזונה כך שנוצרת סינרגיה בין הצמחים.

אנמיה (Anemia) היא שם כולל לכמה מחלות שהמשותף לכולן: תכולה נמוכה של המוגלובין בדם או חסר בתאי דם אדומים שיכולים לשאת את ההמוגלובין.

הדם מורכב מנוזל המכונה פלסמה ותאים.שלושה סוגים שונים של תאי דם צפים בתוך הפלסמה:

תאי דם לבנים (לויקוציטים). תאי דם אלה נלחמים בזיהומים.

טסיות. תאי דם אלה מסייעים לדם להקריש לאחר פציעה.

תאי דם אדומים (אריתרוציטים). תאי דם אלה נושאים את החמצן מן הריאות שלך, באמצעות זרם הדם, אל עבר המוח, האיברים החיוניים  ורקמות הגוף. הגוף  זקוק לאספקה שוטפת של דם מחומצן על מנת לתפקד כראוי. הדם המחומצן מעניק לגוף את האנרגיה לו הוא זקוק וכן הוא מעניק לעור מראה בריא וזוהר.

תאי הדם האדומים מכילים המוגלובין – חלבון עשיר בברזל שצבעו אדום אשר מעניק לדם את צבעו. ההמוגלובין מאפשר לתאי הדם האדומים לשאת את החמצן מן הריאות לעבר שאר החלקים של הגוף, ולשאת את דו תחמוצת הפחמן מן הגוף בחזרה אל עבר הריאות, ונשיפתו החוצה.

מרבית תאי הדם, ובכללם תאי הדם האדומים, מיוצרים בלשד העצמות, חומר ספוגי בצבע אדום אשר נמצא בתוך החללים של העצמות הגדולות בגוף. על מנת לייצר המוגלובין ותאי דם אדומים, הגוף  זקוק לברזל, מינרלים אחרים, ויטמינים וחלבונים הנמצאים במזון או בתוספי התזונה.

סוגי אנמיה

ניתן לחלק את מחלות האנמיה על פי מנגנון היווצרותן:

אנמיה כתוצאה מייצור מופחת או לקוי של המוגלובין או תאי דם אדומים.

 הבעיה היא ביצירת הכדוריות האדומות או החלבון המרכזי בהן המוגלובין.

לאנמיות מסוג זה יכולות להיות מספר סיבות הכוללות:

1.      אי ייצור של תאי דם לבנים

2.      ייצור מופחת של המוגלובין עקב חוסר של ברזל בתזונה- אנמיה מחוסר ברזל. כל אדם אשר התזונה שלו מורכבת על פי רוב ממזונות העניים בברזל ובויטמינים, ובעיקר עניים בחומצה פולית, נמצא בקבוצת סיכון ללקות באנמיה. הגוף זקוק לברזל, חלבון וויטמינים על מנת לייצר כמות מספקת של תאי דם אדומים.
חוסר בברזל הגורם ליצירת כדורית קטנה יותר נקרא אנמיה מיקרוציטית.

3.      ייצור מופחת של המוגלובין עקב מחלה זיהומית כרונית המפריעה לזמינות הברזל בגוף.

4.      ייצור לא תקין של ההמוגלובין עקב מחלות תורשתיות כגון תלסמיה מסוג אלפא או בטא או במחלת אנמיה חרמשית.

5.      בעיה בייצור הממברנות של הכדוריות האדומות כמו במחלת אנמיה ספרוציטית.

6.      יצירה לא תקינה של כדוריות דם אדומות עקב חוסר של ויטמין B12 או חומצה פולית, הנקרא אנמיה מגלובלסטית.

7.      בעיות בכליות הגורמות לחוסר יצירת ההורמון אריתרופויאטין האחראי לייצור כדוריות אדומות במח העצם.

8.      בעיה ביצירת כל סוגי תאי הדם במח העצם, הנקראת אנמיה אפלסטית או אנמיה היפו פלסטית.

9.       מחלות כרוניות – כגון סרטן, איידס, שגרון, מחלת קרוהן ומחלות דלקתיות כרוניות נוספות – יכולות להשפיע על ייצור תאי הדם האדומים, ועלולות להוביל למצב של אנמיה כרונית. כשל בתפקודי הכליות יכול אף הוא להביא למצב של אנמיה.

10.  כשל בתפקוד המערכת החיסונית.

 

אנמיה כתוצאה ממחלה בלשד העצמות. מגוון רחב של מחלות, כגון לוקמיה ומילודיפלאסיה (Myelodysplasia) שהיא מצב רפואי טרום לוקמי, יכולות לגרום להתפתחות אנמיה ולהשפיע על לשד העצמות . ההשפעות של הפרעות הסרטן ודמויי הסרטן הללו עלולות לנוע בין שינוי מתון מאוד בכמויות הייצור של תאי הדם ועד להשבתה מוחלטת ומסכנת חיים של ייצור תאי הדם. סוגי סרטן אחרים התוקפים את הדם ואת לשד העצמות, כגון מיאלומה נפוצה (Multiple Myeloma), הפרעות מיאלואידיות (myeloproliferative disorders) ולימפומה (Lymphoma), יכולים גם הם לגרום להופעתה של אנמיה.

אנמיה המוליטית או בעברית: תמס-דם- הרס של כדוריות אדומות, המוליזה, או אובדן דם.

באנמיות מסוג זה ייצור כדוריות הדם תקין ואילו הבעיה היא בהרס של תאי דם או בדימום.

הגורמים להרס מוגבר של כדוריות דם יכול להתרחש בכמה מצבים כגון: תחלואה במחלות אוטואימוניות שפוגעות באופן ספציפי בכדוריות הדם האדומות, לאחר נטילת תרופות מסוימות ולאחר לידה, הרס כדוריות דם עקב פגיעות חמורות בכלי הדם כשהם צרים מידי למעבר של כדוריות הדם, בפגיעות מכניות בכדוריות הדם האדומות עקב נוכחות מסתם לב מכני, במתן עירוי דם לא מתאים, ובחשיפה לפול או לחומרים אחרים כאשר האדם סובל מחוסר באנזים G6PD.

אובדן של כדוריות אדומות נובע בעיקר מדימום לתוך הגוף והחוצה ממנו, שיכול להיות גלוי או סמוי. מקרים נפוצים של דימומים שגורמים לאנמיה הם דימומים חיצוניים בעקבות פציעה, דימומים לתוך מערכת העיכול (כולל בין השאר: סרטן המעי הגס), ודימומים במערכת המין הנשית. לעתים, אנמיה הנגרמת מדימום יכולה להוביל באופן כרוני גם לאנמיה של חוסר ברזל עקב אי פיצוי תזונתי לאובדן הברזל בדימום.

קבוצות סיכון:

תינוקות וילדים הם בסיכון מוגבר ללקות באנמיה. בישראל ההמלצה היא לתת מגיל 4 חודשים תוספת ברזל כדי למנוע זאת. גם קשישים וחולים במחלות כרוניות לוקים יותר באנמיה. בנוסף חולים במחלות מעיים נוטים לחלות במחלה עקב חוסר ספיגה טובה של ברזל, חומצה פולית ו-B12 לכן הטיפול יכלול במקרים רבים מתן ברזל בזריקות ולא דרך מערכת העיכול. בהשוואה לגברים, נשים בכלל ונשים בהריון בפרט, נוטות יותר לפתח אנמיה מחוסר ברזל עקב עליה בנפח הדם.

צמחונים והטבעונים: בארצות המערב, אנשים רבים חיים במדינות אשר בהן מסורת האוכל בנויה כך שמרכיב עיקרי בתזונה הוא בשר, בשונה מהמזרח, שם התזונה מבוססת בעיקר על סויה ואורז. במערב, אנשים רבים שמפסיקים לאכול בשר, אינם משנים לחלוטין את תזונתם כך שתתבסס על סויה, ולכן אינם מקבלים מספיק חלבונים וברזל, ולכן חלק מהצמחונים במערב הם אנמיים.

תסמיני האנמיה:

הסימפטומים אינם ספציפיים והם מבטאים את הירידה באספקת הדם והחמצן לרקמות ולאיברים השונים בגוף. בדרך כלל האדם שסובל מאנמיה יתלונן על עייפות חוסר תיאבון ובחילה.

ידיים ורגליים קרות.

 גוון עור חיוור.

 דפיקות לב מהירות ובלתי סדירות.

 קוצר נשימה.

כאבים בחזה, כאב ראש, עצבנות,

נשירת שיער וסחרחורת.

שינויים במצב התודעתי וקושי בריכוז.

איבחון ע"י בדיקות דם: באנמיה  בדיקת רמת ההמוגלובין בדם (HGB) תהיה נמוכה ברוב סוגי האנמיה וכן בדיקת חלקן היחסי של הכדוריות האדומות בנפח הדם – המטוקריט (HCT), בדיקת גודלן הממוצע של כדוריות הדם האדומות (MCV) שיכול להיות נמוך או גבוה בהתאם לסוג האנמיה, בדיקת מספר כדוריות הדם האדומות בנפח הדם (RBC) מספר תאי הדם מסוג רטיקולוציטים בדם (RET) ועוד. נוסף על כך להערכת אנמיה של חוסר ברזל יש צורך לדגום בדם ריכוז של חומרים שונים כגון: רמת ברזל, רמת חלבון הפריטין ורמת חלבון הטרנספרין. בדיקות נוספות, הן בדיקה מיקרוסקופית של משטח דם ובמקרים חמורים ובמקרים בהם קשה לבצע אבחנה ייבדק גם משטח של חומר שיישאב ממח העצם.

טיפול

הטיפול במחלת האנמיה הוא בהתאם לגורם: באנמיה מחוסר ברזל – יינתן טיפול בברזל במינון גבוה. בחוסר בוויטמין B12 וחוסר בחומצה פולית הטיפול הוא מתן הוויטמינים. בחוסר בהורמון אריתרופויאטין יינתן תחליף של ההורמון, כדוגמת דרבופואטין אלפא (ארנספ). במקרי דימום, יש לעצור את הדימום. במקרים שלא ניתן לתקן את הגורם למחלה (כמו בתלסמיה) או במקרי אנמיה חמורים יינתן עירוי דם. באנמיה אפלאסטית, בה מח העצם נפגע, לפעמים יצטרך החולה לעבור השתלת מח עצם לצורך ריפוי המחלה.

 

טיפול בדיקור סיני:

עיקרון הטיפול חיזוק הדם  הכבד והכליות והמערכת החיסונית, הגברת ספיגת המזון  ע"י המעיים ומערכת העיכול. טיפול בתסמינים כמו כאב ראש  ותחושת קור, קושי בהרדמות ומצבים נפשיים.

"הדם הוא הנפש", וכשהוא בחסר לא רק הגוף לא יידע מנוח, הנפש  גם היא לא תדע מנוח.

  

*המאמרים באתר זה נועדו לספק אינפורמציה בלבד והם אינם בגדר עצה רפואית