ברוב מדינות העולם אנשים צורכים כמויות אדירות של סוכר כל שנה וכך פוגעים באיטיות בבריאותם.

יש אפילו כאלו הטוענים שההתמכרות של אנשים לסוכר כל כך חזקה עד שהיא ממש דומה להתמכרות של אנשים לקוקאין.

כיום, מקור הקלוריות הגדול ביותר בתזונה בארה"ב מגיע מהסוכר, בייחוד מהפרוקטוז  (חד סוכר המצוי בפירות).

הפרוקטוז המופק מתירס מהונדס הוא הגרוע ביותר, ובשל מחירו הנמוך משתמשים בו במזון המתועש,  ברטבים, במטבלים, בדברי מאפה לרבות קרקרים, חטיפי בריאות ובמשקאות ממותקים.

אמריקאים צורכים כמות של 220 גרם של פרוקטוז ביום! מה שמסביר מדוע הסטטיסטיקה בארה"ב של חולי סכרת היא 1 ל – 4 אנשים.

בישראל לעומת זאת צריכת הסוכר קצת יותר נמוכה(אך עדין גבוהה מידי) ונעמדת על 15% פחות סוכר כ- 190 גרם ביום!(צריכה שנתית כ-70 ק"ג לאדם!)

זהו נתון מדאיג המסביר את מגפת ההשמנה בארה"ב ובישראל.

עכשיו שמכירים את כל הסטטיסטיקות בואו נראה איך סוכר קשור למחלת הגאוט.

 ד"ר היון צ'וי וצוותו, מבית ספר לרפואה באוניברסיטת בוסטון, חקרו במשך 12 שנים את צריכת הסוכר של 46,000 אנשים שאינם סובלים ממחלת הגאוט.

החוקרים מצאו שהסיכוי להתקף גאוט עלה אצל אנשים ששתו שתייה מתוקה.

אנשים ששתו 5 – 6 משקאות מתוקים לשבוע הגדילו את הסיכוי לחלות במחלת הגאוט ב- 29%. אלו ששתו 2 משקאות מתוקים ליום ויותר הגדילו את סיכוייהם לפתח את המחלה ב – 85%.

המחקר הזה גם גילה שמשקאות  נטולי סוכר(דיאט קולה לדוגמא) אינם גורמים להתפתחות מחלת הגאוט.

ומה בנוגע למיצי פירות?

מיצי פירות כמו תפוחים, ותפוזים עשירים בפרוקטוז ועל כן יכולים להגביר את הסיכוי לפתח את מחלת הגאוט, ולכן מומלץ לשתות כמות קטנה בלבד של מיץ פירות מידי פעם.

אך בכל זאת מומלץ לאכול 3 פירות שלמים ביום בשל תכולת הויטמינים, המינרלים, האנטי אוקסידנטים והסיבים התזונתיים שהם מכילים.

אפשר למצוא פרוקטוז גם בירקות, במיוחד בירקות שורש, לדוגמא גזר, אבל ברוב הירקות אין כמות גדולה שיכולה להוות סיכון.

אחד האשמים המרכזיים הוא פרוקטוז הגורם לעליה במשקל, עודף משקל מכביד מאוד על הכליות שאינן מסוגלות להיפתר מעודפי חומצת השתן וגאוט.

בנוסף לכל זה, כמות גדולה של פרוקטוז גורמת לכבד שומני המתקשה לבצע את משימותיו הרבות וביניהם פירוק רעלים,מה שמעלה את רמת חומצת השתן בדם.  

וכך שרמת חומציות השתן בדם מגיעה לרמה מעל- 6.8 מיליגרם לדציליטר, עלול להתחיל תהליך היווצרות הגבישים הקריסטליים דמויי סיבי הזכוכית שגורמים להתקפי גאוט בעוצמות המחמירות עם השנים.

ראוי להדגיש שרמות סוכר גבוהות בדם פוגעות קשה בכלי הדם וגורמות להם לדלקות סיסטמיות ולהזדקנות מוקדמת.

כלי הדם שנפגעים במיוחד הם:

כלי הדם של הלב והעיניים מכיוון שהם מכילים הכי הרבה כלי דם ביחס לשטחם וכן כלי הדם הפריפריים (המרוחקים), באצבעות כפות הרגליים בעיקר בבוהן, אצבעות כפות הרגליים וקצוות האוזניים ואלו גם האזורים השכיחים בהם מצטברת ומתגבשת חומצת השתן.

מחקר נוסף שנערך באפריל 2016 עקב אחרי 163 מבוגרים במשקל עודף ובדק 4 דיאטות אקראיות שונות על פני 5 שבועות. המחקר הצביע על כך שהורדת צריכת הסוכר או הפחתת האינדקס הגליקמי התזונתי קשורים לירידה ברמות חומצת השתן בקרב מבוגרים הסובלים מעודף משקל. 

מה אמורים חולי גאוט לעשות?

חולי גאוט צריכים לשים לב לכמות פרוקטוז שהם צורכים מפירות ומיצי פירות, ולא רק ממשקאות קלים ואוכל מעובד. אני ממליצה לצרוך לא יותר מ – 25 גרם של פרוקטוז ביום מכל סוגי האוכל: פירות, מיצי פירות, משקאות קלים, עוגיות, דגנים ועוד.חולי גאוט צריכים לשמור על משקל תקין ושליטה בכמות הפרוקטוז תביא לירידה מתונה במשקל.

כדאי לזכור שאם אתה סובל מגאוט, חומצת השתן שלך בדם יותר רגישה לפרוקטוז מאשר לאדם בריא, ועל כן מומלץ לבקר את הכמות היומית שנכנסת לגוף.

 

ד"ר שרה ברק (Ph.D)

מומחית לטיפול טבעי בגאוט.