טיפול בגאוט (שיגדון, צינית, פודגרה) הוא דלקת מפרקים כרונית הנובעת משיבוש מטבולי בגוף המתבטא בעלייה ברמת חומצת השתן בדם, "היפר-אוּריצֶמִיַה" (Hyperuricemia). הנזק לחולה נגרם כאשר לאורך שנים מצטברת חומצה זו במפרקים שם נוצרת דלקת במפרקים או בכליות, שם היא יוצרת אבנים. מחלה זו נפוצה יחסית בקרב גברים, שם מגיעה התחלואה לשיעורים של כאחוז עד 2.5 אחוז. בימי הביניים הייתה נפוצה המחלה בקרב ציידים בשל אכילה מרובה של בשר.

התקף שגדוני מתאפיין בהופעה פתאומית של כאבים עזים יותר באחד המפרקים שבגוף. אחד המפרקים שבהם שכיח התקף השיגדון הוא המפרק של האצבע הראשונה (בוהן) של הרגל, שהופך אדום מאוד ונפוח. החולה מתקשה לגעת אפילו נגיעה קלה באזור הנגוע. האבחנה המדויקת מתבצעת לאחר דיקור המפרק ושאיבת מעט נוזל. את הנוזל בודקים בעזרת מיקרוסקופ מיוחד, המאפשר לגלות גבישים של מונוסודיום אורט. גבישים אלה אופייניים לגאוט. בדרך כלל לחולה כזה ישנה גם רמה גבוהה של חומצת שתן בדם.

חומצת השתן נוצרת בגוף באופן תקין. אצל חולי השיגדון, יש עלייה בייצור החומצה או ירידה במנגנונים שמפרקים אותה בכליות. לחולים הסובלים מהיפר-אוּריצֶמִיַה אך לא מפתחים דלקות, מצב נפוץ מאוד, אין כל תסמינים של המחלה. גורמים המגבירים את הופעת המחלה הם: גיל, השמנת יתר (Obesity), צריכה מוגברת של בשר,לחץ נפשי ומצבים רפואיים שונים כגון סוכרת והתקף לב וגנטיקה.

לאורך ההיסטוריה המחלה קושרה לכאלו שחיו ברמת חיים גבוהה וצרכו מזון איכותי שלא היה זמין לרוב העם. מסיבה זו היא כונתה "מחלת המלכים" או "מחלת הציידים". חולים מפורסמים במחלה הם: (ע"פ ההשערה המקובלת) אסא מלך יהודה, הנרי השמיני, מלך אנגליה וראש ממשלת ישראל לשעבר אריאל שרון.

 רמות גבוהות של חומצת שתן בדם ניתן לאבחון באמצעות בדיקת דם פשוטה. היפר-אוּריצֶמִיַה מוגדרת כריכוז של יותר מ-7.0 מיליגרם לדציליטר (mg/dL).

אבחון סופי של שיגדון אפשרי באמצעות הבחנה בהצטברות חומצת שתן במפרקים או בשתן.

 חולים רבים מאובחנים רק כאשר הם מגלים תסמינים של המחלה. אצל 75% בבוהן, התסמין הראשון הוא נפיחות וכאב בעצם התחתית של בוהן הרגל הבולטת,בצד בחלק הפנימי של כף הרגל, מצב הקרוי "פּוֹדָגְרָה".  התקפים יכולים להתבטא בכל מפרק אחר. כאשר המחלה מתבטאת במפרק הברך התסמין נקרא "גוֹנָגְרָה". חלק מהחולים מגלים את המחלה רק לאחר שהתגלו אצלם אבנים בכליות.

 ישנם חולי שיגדון שמפרישים בשתן כמות מוגברת של חומצת שתן, אשר מתגבשת והופכת לאבנים. אבני כליה אלה מכילות חומצת שתן והן בצבע חום אדמדם. הן יכולות לגרום כאבים באזור הכליות ואף חסימות בדרכי השתן. בעת חסימה צריך לגרום לכך שהשתן יהיה בסיסי ולא חומצי, וזאת באמצעות מתן תרופות, כמו ביקרבונט. במצב של שתן בסיסי אבני חומצת השתן מתמוססות. כדי לאמוד את כמות חומצת השתן המופרשת יש לבצע איסוף שתן במשך 24 שעות, את השתן בודקים במעבדה, המדווחת על הכמות של חומצת השתן.

במזג אוויר חם נוטה הגוף לאבד נוזלים, כמות השתן פוחתת, ויחד אתה עולה רמת חומצת השתן בדם. אצל בעלי נטייה לפתח התקפי גאוט עלול להופיע במצב זה התקף או כמה התקפים. לכן מומלצת שתייה מרובה לחולים שכבר עברו התקף שגדוני או מי שנמצאה אצלו רמה גבוהה של חומצת שתן בדם.

קשה לחזות מראש כמה התקפים יופיעו בעתיד (ללא טיפול) לאחר ההתקף השגרוני הראשון ובאיזו תדירות. לכן יש רופאים הממליצים לאחר ההתקף הראשון לבדוק את רמת חומצת השתן בדם, להרבות בשתייה ולעקוב אחרי החולה.

 טיפול תרופתי-

בהתקף חריף – טיפול במשכך כאבים בעיקר במדכאי דלקת שאינם סטרואידים ותרופות נגד דלקתיות (לדוגמה פירוקסיקאם או כולכיצין), ב-12 השעות הראשונות של התחלת התסמינים.

טיפול  תרופתי מונע –

לסובלים מהתקפים חוזרים- אָלוֹפּוּרינוֹל המוריד באופן ישיר ומשמעותי את רמות חומצת השתן. חסרונה העיקרי הוא כי היא צריכה להילקח באופן קבוע לכל החיים מכיוון שהפסקה בלקיחתה תגרום לעליה משמעותית ברמות חומצת השתן, יותר מהמצב ההתחלתי. חלק מאנשי הרפואה הקונבנציונלית ואנשי הרפואה האלטרנטיבית טוענים כי לקיחת התרופה לאורך שנים גורמת לנזק בכבד ולכן מומלץ ללקחה במינונים נמוכים.

 טיפול בעזרת פורמולת פלמורין.

מורינגה הוא אחד מהצמחים המזינים בעולם – פעולתו הרפואית של הצמח הינה אנטי ויראלית, אנטי בקטריאלית, נוגדת דלקות מפרקים, דלקות וזיהומים, אנטי אלרגית, משככת כאבים ונוגדת חמצון (אנטיאוקסידנט) – יש בו שילוב ייחודי של חומרי תזונה בריכוז גבוה עם תכולת קלוריות ונתרן נמוכה מאחד, ויכולת ניטרול רעלים בזכות רמות גבוהות של ויטמינים, מינרלים, מיקרומינרלים ויחידות קורט המצויים במורינגה וריכוז גבוה של חומצות אמינו וחלבון מלא.

 טיפול הגאוט ע"י דיקור סיני-

 עקרונות הטיפול היעיל, ניטרול רעלים, רעילות ,הפחתת דלקת והעצמת פעולת הכליות בפינוי חומצת השתן. בנוסף טיפול בשורש הבעיה שגרמה להתפרצות הגאוט כגון, מתח נפשי, עודף משקל, חולשת כליות והדרכה לתזונה ולאורח חיים בריא.

טיפול בתזונה-

 דיאטה של רמות נמוכות של פּוּרינים (המולקולות המשמשות כבסיסי A ו-G ברצפי DNA). בדיאטה זו מומלץ להימנע מאכילת סוגים מסוימים של דגים, מאכלי ים וחלקים פנימיים של בשר. גם רצוי להפחית ככל הניתן אכילת בשר ושתיית משקאות חריפים. מיץ חמוציות (קרנברי)  ומיץ דובדבנים ידועים   כמדללי  החומצה האורית בדם ומסייע מאוד לחולי גאוט. כמו כן, מומלץ לסובלים מהיפר-אוּריצֶמִיַה לרדת במשקל ולהימנע מהתייבשויות על ידי שתייה מרובה של מים, בעיקר בימים חמים. רצוי לשתות 12 כוסות ביום לפחות של מים לא ממותקים. מיצי פירות, משקאות תוססים, תה וקפה בכמות סבירה מותרים בשתייה.

 לחם:  מקמחים לבנים.

 ירקות ופירות: מותר לאכול את כל סוגי הפירות וכן את כל הירקות, מלבד: אספרגוס, פטריות, תרד, קטניות כגון שעועית, אפונה, חומוס, פול, עדשים וסויה. מומלץ לאכול מרק ירקות.

 ממרח של מורינגה+ זעטר+שומשום שחור של חברת מורינגה וי, מספק מינרלים, ויטמינים, נוגדי חימצון (אנטי אוקסידנטים), בעלי השפעה אנטי דלקתית בעלת עוצמה.

 בשר ודגים: מותר לאכול בשר ודגים בלתי משומרים,קוואקר וסולת, וכן אורז, איטריות, בורגול, גריסים, פתיתים, כוסמת וכו'.

 ביצים: מותרות 4 ביצים בשבוע.

שומנים: שמן זית, ענבים.

מזון שמומלץ לחולי גאוט להימנע מאכילתו:

מומלץ להימנע מאיברים פנימיים, כמו כבד, מוח, ריאות ולב, וכן מנקניקיות, סרדינים, אנשובי, ביצי דגים (לרבות ביצי דג מלוח). מוטב שלא לאכול רוטב בשר, מרקים בשריים, מרקים ורוטב מאבקות שבסיסן בשר ועוף. יש להימנע ממשקאות אלכוהוליים ומקקאו.יש להימנע מצריכת שומנים, שמנים רוויים, מוקשים ומוקשים חלקית.

אם זה בהתקף עצמו או לאחריו, מומלץ לצרוך כמוסות של פלמורין לאורך זמן ולאכול דגנים מלאים, אגוזים, זרעים ומוצרי סויה. מזונות אלה עשירים בסיבים תזונתיים המזרזים את הפרשת חומצת השתן מהגוף. מוצרי סויה הם מקור צמחי מצוין לחלבון. מומלץ לאכול מספר מנות של פירות וירקות טריים מדי יום.

פירות יער, במיוחד דובדבנים, תותים ולהימנע  ממשקאות אלכוהוליים. ואוכמניות, מנטרלים את חומצת השתן. איכלו דובדבנים טריים כחטיף או כקינוח ושתו כוס מיץ דובדבנים מדי יום.
זרעי פשתן מכילים ריכוז גבוה של חומצות שומניות חיוניות, אותם "שומנים טובים" המסייעים להפחית מעוצמת הדלקות. הוסיפו זרעי פשתה למיצים או לסלטי הפירות והירקות. לחילופין, תוכלו להוסיף לסלטים שמן פשתה, זרעי המפס ושמן המפ.

 דגים  כמו סלמון (אלתית), בקלה, הליבוט וסרדינים. דגים אלו מסייעים להפחתת מימדי דלקות בגוף.

דר' שרה ברק

מומחית לרפואה סינית דיקור, צמחי מרפא ותוספי תזונה.

יועצת מקצועית של מורינגה וי.