עגלת הקניות שלי
דף הבית > מחקרים > תכונות תזונתיות של עץ המורינגה > תכונות תזונתיות של עץ המורינגה

תכונות תזונתיות של עץ המורינגה

תכונות תזונתיות של עץ המורינגה
לאור שכיחות מצבי החוסר התזונתי , ההולכים וגוברים בעולם, הופך החיזוק של תגבור וניצול צריכת ירקות מאכל לנושא בעל חשיבות עליונה .
דיאטות עשירות ברכיבי קורט (micronutrients) ונוגדי חמצון 
מומלצות בחום כדי להקל על תופעות הלוואי של האיידס. הסקר שביצענו על למעלה מ-120 מינים של צמחי מאכל טרופיים וסובטרופיים כדי לברר את ערכם התזונתי, את השפעתם כנוגדי חמצון (נג"ח) ואת 
מאפייני היבולים שלהם, מצביע כי המורינגה המכונפת (Moringa oleifera)היא בין המבטיחים ביותר בצמחים המסוגלים לתרום להגברת צריכת נוגדי החמצון ורכיבי הקורט.
 
צמח המורינגה כבר נכלל בערכות זרעי התזונה של המרכז העולמי לירקות –AVRDC . בכל ערכה יש 
סוגים שונים של זרעי ירקות לזריעה בגינות הבתים שנועדו להבטיח תזונה טובה ובריאות לתושבי הבית.
המרכז האזורי באפריקה של המרכז העולמי מקדם את הנושא, ומפיץ את ערכת זרעי הצמחים בין 
האיכרים, קבוצות נשים, ואנשים פרטיים ומדריכים התומכים בגידול עצמאי.
שונות גנטית, גורמים סביבתיים, טיפול בירק לאחר הבציר והדרכים השונות להכנתו משפיעים על איכות ותפקוד צמח המורינגה. מבין ארבעת מיני המורינגה נמדדו הערכים התזונתיים הגבוהים ביותר במורינגה המכונפת.
המרכז תכנן שיטות לשתילה וגיזום בתנאֵי צפיפות גבוהה שאפשרו הפקת רציפה ונוחה של יבולי נצרים צעירים של הצמח לשוק הירקות הטריים.
מצאנו כי עונת הבציר והשלב בו נמצאו אז העלים היו בעלי השפעה משמעותית על התכולה התזונתית של העלים. בעונה החמה-רטובה הכילו העלים רמות גבוהות יותר של נוגדי חמצון , חלבונים, ויטמין A וגלוקוזינולטים (glucosinolates ); בעונה הקרירה-יבשה נמצאו רמות גבוהות יותר של ברזל , ויטמין C ופנול (phenoplic).
הסטייה בין 10 זני מורינגה מכונפת שהתחרו ביניהם על התכולה תזונתית הייתה קטנה, ועל כן הבחירה בזן המתאים ביותר הייתה חייבת להתבצע תוך התמקדות בתכונות הגינון (horticultural) של הצמח ולא בתכולה התזונתית הדומה למדי. העלים הבשלים היו מזינים יותר מהנצרים הרכים וניתנו לייבוש במהירות תוך אובדן תזונתי מזערי בלבד , ואולם הנצרים הצעירים היו טעימים יותר לאכילה מהעלים ולכן התקבלו טוב יותר בשוק הירקות הטריים. הבישול הגביר את זמינות הברזל בצמח וחיזק את נוגד החמצון הנוזלי. נוגד החמצון נשמר גם לאחר סימולציה של עיכול.
תמצית עלה המורינגה מציגה פעילות אנטי-מיקרוביאלית, לרבות עיכוב גדילת זני חיידק הסטפילוקוקוס הזהוב שבודדו ממזון וממעי בעלי חיים. הוספת מורינגה למספוא של בהמות הינה בעלת פוטנציאל תיווך של תרופה ביולוגית(bioceutical) העשויה לשמש תחליף לאנטיביוטיקה בתעשיית גידול בעלי החיים במשק חי . בתחום השימוש לאדם נערך מחקר בדיאטה שכללה 5% אבקת עלי מורינגה בדגם של חולדות בהשוואה לדיאטה שהכילה 5% של עלי כרוב רגילים, ודיאטה שכללה מרכיבי תזונה מספיקים אך 
ללא ירקות. המחקר מרמז כי צריכת המורינגה משפרת את תגובתם החיסונית של חומרים מזינים. יתרה מזו, צריכת ירקות מזינים ועשירים בחומרים פיטו- כימיים כמו המורינגה מובילה לתגובה טובה יותר של מערכת החיסון בהשוואה לתגובה הנובעת מצריכת ירקות שהם עשירים בסיבים אך התכולה התזונתית 
שלהם נמוכה כמו זו שבכרוב הרגיל. יש לעודד את הגברת צריכת המורינגה כדי לשפר את התזונה ולחזק את תפקודי מערכת החיסון במלחמה נגד מחלות זיהומיות.
הקדמה
המחסור בברזל ובויטמין A , כמו גם מחלות זיהומיות, ממשיכים לקטול בתושבי הארצות המתפתחות. גם מחלות שאינן מדבקות , אשר מייחסים אותן להשמנת יתר (obesity), הופכות לנפוצות יותר ויותר בארצות מתפתחות ובארצות מפותחות . דיאטות עשירות בירקות ובפירות המעניקים יסודות קורט
(micronutrients) וחומרים פיטו-כימיים התומכים בבריאות עשויות להקל גם על מצבי תת-תזונה וגם על מצבי השמנת היתר.
רוב האנשים בעולמנו חסרים נגישות נאותה לירקות , למרות שהירקות חיוניים לבריאות טובה . צריכה בלתי מספקת של ירקות ופירות גורמת למותם של 2,700,000 איש בשנה ברחבי תבל ונמצאת ברשימת עשרת גורמי הסיכון הגורמים לתמותה.
באזורים טרופיים מצבי תת התזונה נפוצים עד מאוד . אספקת הירקות לראש ברוב הארצות שם אינה מגיעה למינימום המומלץ של 73
קילוגרם לאדם בשנה. באפריקה שמדרום לסהרה אספקת הירקות לנפש מגיעה ל-43% בלבד מהצריכה הנחוצה ומצבי תת תזונה נפוצים שם מאוד.
קיימים מאות זני צמחים הנצרכים כירקות , אך מתוכם מגדלים ומייצרים בשיטות מערכות גידול יבולים אינטנסיביות רק כ-20 מיני יבולים.
ירקות מקומיים (י"מ) שהם אופייניים למקום הם ירקות מקומיים לאזור נתון או כאלה שהובאו לאותו אזור מאזור גיאוגרפי אחר במהלך תקופות זמן ארוכות. ירקות כאלה גדלים בסביבתם המקומית בקנה מידה קטן, ולעתים קרובות הם עמידים למחלות, מתמודדים עם לחצים סביבתיים, מזינים עד מאוד ומכילים מגוון נרחב של חומרים פיטו-כימיים.
ואולם רובם של הגידולים הללו אינ ו מקבל הכרה , הם מוזנחים או אינם מנוצלים כהלכה . יש פוטנציאל להחדרה או לשימוש רב יותר כיבולים לצרכן בשווקים, במערכות עירוניות למחצה, או כירקות המהווים חלק ממנת המזון היומית כשהם צומחים בגינות הבתים , וגם כאמצעי לגיוון מערכות הייצור 
והדיאטות.
תכולתם התזונתית של ירקות משתנה במידה רבה מירק לירק . ב-AVRDC בדקו 240 צמחים אכילים שהשתייכו ל-120 מינים כלהלן: תכולות בטא קרוטן נעו בטווח  0-22 מ"ג כשהממוצע היה  3.1 ± 3.3 מ"ג בהתבסס על 100 גר' משקל ירק טרי; תכולות הברזל נעו בטווח 0.2-26 מ"ג ל-100 גרם
כשהממוצע היה   2.1 ± 2.6 מ"ג ל-100 גרם. קצצו וערבבו את התפלגויות
מִדגם הירקות לבטא קרוטן ולברזל עם רוב הדוגמיות לפי   4 mg/100g ≥ לבטא קרוטן ולפי  2 mg/100g ≥ לברזל.
התוצאות היו שבסקר של 120 צמחים אכילים נמצא שזני המורינגה המכונפת הם בין המבטיחים ביותר, בהתאם לפעילות נוגדת החמצון הגבוהה שלהם, תכולות רכיבי הקורט והחומרים הכימיים, יכולות עיבוד הצמח, קלות גידולו וטעמו החיובי. בעבודה זו אנו נציג את הערכים התזונתיים והביו- פעילים של עלי המורינגה, החל בפלסמה של הנבט, כשהצמח בשדה, בצלחת, ובתוצאות הבריאותיות.
תכולות תזונתיות ופיטו-כימיות בין ארבעת מיני צמח המורינגה 
בהשוואה שביצענו בין ערכי נוגדי החמצון והתזונה של ארבעה מיני מורינגה,
התברר כי המין השני החשוב ביותר מבחינה כלכלית אחרי המורניגה המכונפת (בין מיני המורינגה) הוא המורינגה סטנופטלה (stenopetala); המורינגה דרוהרדיי (drouhardii) מפיצה ריח חריף מאוד הדומה לריח שמן החרדל ואילו המורינגה הרותמית היא בעלת בית הגידול הנרחב ביותר והיא גם  היחידה בין העצים הדקים (slender trees) שהתפשטה גם אל מחוץ לאסיה.
טבלה מס.1. ארבעת זני המורינגה שהשתמשו בהם במחקר 

 

 
האיכות התזונתית של ארבעת המינים 
בין ארבעת המינים הכילה המורינגה המכונפת את הכמויות הגבוהות ביותר של בטא קרוטן והייתה שנייה ברשימה בכמות תכולת החלבונים (טבלה 2). המורינגה המכונפת גדלה מהר יותר משלושת המינים האחרים כשהיא נמצאת באדמות השפלה הסובטרופיות אשר בטייוואן ואילו בדרום אסיה ובאפריקה היא נפוצה לאכילה כירק . מדווח על קיומם של אוליגוסכרידים ואוקסלטים (Oligosaccharides and oxalate) כגורמים נוגדי תזונה בעלי המורינגה. לא התגלו במחקר רפינוזה וסטכיוזה (stachyose and raffinose) בעלים הבשלים, אולם  הם נמצאו בעלים צעירים 0-14 מג\גר 
משקל יבש( ובזרעים )22-98 מג\גר משקל יבש.
עלי מורינגה בוגרים מכילים ערכים נמוכים מאוד של אוקסלטים 0.99 ± 0.21 oxalate מג\גר משקל יבש ( בהשוואה לעלי התרד )25-45 מג\גר משקל יבש(. המידע מראה שאוקסלטים ואוליגוסכרידים(oligosaccharides) אינם מהווים גורם אנטי- תזונתי משמעותי במורינגה.
טבלה מס. 2. תכונות תזונתיות של עלי מורינגה בוגרים (100 גרם עלים טריים)
 
מנוגדי חמצון במורינגה
בארבעת המינים נמדדו ארבעה נוגדי חמצון טבעיים (ס"ה של פנולים (phenolics) וויטמין נוגדי חמצון A, C, ו-E ). טווח התכולות שהתבסס על משקל יבש היה μmol 74-210\גר לפנולים, μmol 70-100\גר'
 אלפא( E לוויטמין 'גר\μmol 0.7-11-ו , קרוטן לבטא 'גר\μmol 1.1-2.8 ,)אסקורבט C לוויטמין טוקופורול((ראה תרשים 1).
תכולת נוגדי החמצון בצמחי המורינגה גבוהה אפילו בהשוואה לפירות 
וירקות הידועים בתכולת נוגדי החמצון הגבוהה שלהם כגון: תות שדה שהינו עשיר בפנולים 330 מג' חומצה גלית על 100 גרם משקל פרי טרי , או μmol ~190 חומצה גלית \ ג' משקל יבש; פלפל חריף 
(שרמת האסקורבט בו גבוהה )200 מג'\100 ג משקל יבש, או μmol ~110\גר' למשקל יבש; גזר (שהינו עשיר בבטא קרוטן ) 10 מג\100 גר' משקל טרי, או μmol ~1.8\גר' משקל יבש וגם פולי הסויה ,
(העשירים באלפא טוקופורול )0.85 מג'\100 ג' משקל טרי, או μmol ~1.8\ג' משקל יבש.
זני המורינגה מהווים מקור מצויין מגוון נרחב של נוגדי חמצון תזונתיים.
לסיכום: 1. כמות גבוהה של חומרי תזונה, של נוגדי חימצון, של גלוקוסינולטים ושל תכולות נמוכות של רמות אוקסלט (oxalate) מהווים תכונות נפוצות בארבעת מיני המורינגה;
2. בין הארבעה עלתה המורינגה הרותמית על האחרים ברמות נוגדי החמצון ואילו המורינגה המכונפת הכילה את ערכי התזונה הגבוהים ביותר.
תכולת נוגדי החמצון בארבעת זני המורינגה מהמחקר תכולת חומרי נוגדי חמצון ופיטו- כימיים בעלי מורינגה כפי שהיא מושפעת מעונות שנה שונות של 
הנצה ושל בציר ושל השלבים בהם נמצאים העלים.
1.במחקר השתמשו ב עשר הופעות (accessions) של המורינגה המכונפת, אשר נבחרו מ תוך סקר למטרות ביצועי תנובה וצמיחה של 60 הופעות של המורינגה המכונפת . הזרעים נאספו מטייוואן, פיליפינים, הודו, ארה"ב וטנזניה. הם נזרעו ב- 30 במרץ, 2004 והועברו לשתילה בשדה ב- 26 באפריל 2004.
2.את הצמחים גידלו בערוגות שהיו 6 מ' אורך על 1.5 מ' רוחב ובגובה 30 ס"מ. הערוגות היו בטורים כפולים שביניהם מרחק של 30 ס"מ וגם בין השתילים בתוך הערוגות המרחק היה 30 ס"מ.
ההנבטה סודרה ב-מבנה מרובע אקראי לחלוטין (RCDB)
3.עם ארבעים שתילים לחלקה ו-3 רפליקציות.
4.לא השתמשו בחומרים להדברת מזיקים. בצרו מהחלקות נצרים צעירים פעם עד פעמיים בשבוע.
.2005 דצמבר 15 – אפריל 25 ;2005 מרץ 30 – ינואר 24 ;2004 ,דצמבר 7 – יוני 10 :בציר תקופות
בין כל תקופת בציר הותירו מרווח של חודש לערך כדי לאפשר את צמיחת העלים הבוגרים.
 בעונה 2004 ביוני מ"מ 13.9 -ו 29.2°C (23.9 − 34.6°C)  היו והגשמים הממוצעת האוויר טמפרטורת 24.7°C  -ו ; יבשה הקרירה כעונה 2005 בינואר מ"מ 0.1-ו 17.7°C (6.7−27.4°C)  ;יבשה-החמה
 (15.4−32.8°C) ו-1.1 מ"מ באפריל 2005. את הנצרים הצעירים ואת העלים הבוגרים הסירו ואספו בנפרד מהענפים שבצרו ביום הראשון של כל אחת מתקופות הבציר והם נשלחו למעבדה . מדדו את 
תכולות התזונה ואת נוגדי החמצון. ערכי הממוצעים מופיעים בטבלה מס. 3.
המחקר הצביע על העובדות הבאות:
1. נטיעה בצפיפות גבוהה בשילוב עם גיזום תכוף מאפשרים יבולים נוחים ומתמשכים של נצרים צעירים (תרשים 2)
2. הסטייה בתכולות התזונה בין 10 הופעות המורינגה המכונפת הייתה מועטה (המידע אינו מופיע ) ועל כן גידול זן ספציפי למטרות הפקת תכולה תזונתית 
גבוהה יותר אינו כדאי . הבחירה מאותו זן צריכה להתמקד בתכונות הגינון
3. העלים הבוגרים היו מזינים יותר מהנצרים הצעירים וניתנו לייבוש במהירות עם מינימום אובדן חומרים מזינים . ואולם הנצרים הצעירים השיגו איכות אכילה טובה יותר וגם התקבלו טוב יותר בשווקי המזון הטרי .
4.השפעת עונות השנה התבטאה בסטייה של עד פי 1.5 – 3 פעמים בתכולה לוויטמין A, ברזל ונוגדי חמצון בעלי המורינגה; בעונה החמה- רטובה הושגו כמויות גבוהות יותר של וויטמין A ואילו בעונה הקרירה- יבשה 
הושגו כמויות גבוהות יותר של ברזל ושל וויטמין C.
                                                          
2
Accession, plant accession –
3
RCBD [Randomized Complete Block Design[
4
רפליקציה )replication( – תהליך העתקה )נתונים באותו מבנה( של חלק או כל ממאגר מקור לתוך מאגרי יעד).
החלק הרלוונטי במאגר היעד מסונכרן מול החלק הרלוונטי במאגר המקורי.
כל שינוי בחלק הרלוונטי במאגר המקור עדכון, הוספה, ביטול( משוכפל מיידית אל תוך מאגר היעד).
5
Varietal selection -טבלה מס. 3.
ערכי תזונה* ממוצעים ל-10 הופעות\נביטות מ. מכונפת בשלושה יבולים לפי 100 גרם משקל צמח טרי.
למאה גרם משקל צמח טרי עלים בוגרים נצרים צעירים 
*ערכים כלהלן: אמצעי ± סטיית תקן; n = 90 כולל 10 הופעות, 3 רפליקציות ו-3 יבולים ביוני 2004,
ובינואר ואפריל 2005.
**TEAC: Trolox Equivalent Antioxidant Capacity, an antioxidant assay using ABTS 
radicals; TE: Trolox Equivalent
תרשים מס.2. נצרי מורינגה צעירים 
תכולות חומרים פיטו-כימיים וחומרי תזונה בעלי מורינגה  לאחר השפעת הטמפרטורה של עיבודם וסימולציה של עיכול בקיבה ובמעיים (gastrointestinal).לעתים קרובות מבשלים ירקות עם עלים לפני אכילתם או שמייבשים אותם לשימור בעתות מחסור בירקות.
ייבוש בשמש באור שמש ישיר, או ייבוש בצל הם מנהג נפוץ ומשתמשים בו ברוב חלקי אפריקה לשימור ירקות לצריכה בעונת היובש .
עם זאת יש לזכור שאופני הכנת המזון ושימורו עשויים להשפיע באופן משמעותי על ריכוזי וזמינות המינרלים , הוויטמינים ותרכובות חיוניות 
אחרות הנמצאים במזון. ישנם דיווחים המתעדים אובדן חומרים מזינים מירקות במהלך הייבוש, ( ובמהלך הבישול) בהליך ייבוש עלי המורינגה השתמשו בתנור בטמפרטורה נמוכה ואז השוו עם הערכים התזונתיים לאחר ייבוש עלים בהקפאה .
(תרשים מס. 3). התוצאות הראו כי ייבוש של 16 שעות ב-50 מעלות צלסיוס שמר על רוב החומרים המזינים והפיטו- כימיים בעלי המורינגה מלבד וויטמין C. את החימום הקל ואת הייבוש אפשר לבצע במתקן ביתי נפוץ כגון כיריים ובכך לייצר דרך פשוטה ויעילה לשימור לטווח ארוך כולל אספקה רציפה של רכיבי קורט (micronutrients).
מחקרנו הקודם במעבדה(in vitro) על זמינות ביולוגית של הברזל (זב"ר) בירקות מצביע כי הבישול מגביר את הזב"ר בירקות מסוימים 2-10 פעמים. ניתן להגיע להשפעה המשפרת של הבישול באמצעי חימום שונים כגון הרתחה, ערבוב, טיגון, וייבוש באוויר חם. אכסון לזמן ארוך של ירקות מבושלים יצמצם את הזב"ר. כשבדקו את ההשפעה בכרוב התברר שההשפעה המשפרת של הבישול נבעה מהפחתת האינטראקציה של ברזל פוליפנולי (iron polyphenol), המתרחשת בדרך כלל במהלך הרס תאי הצמח.
אופי הגורמים המשפרים באותם ירקות היה דומה להשפעת EDTA, אשר גורמת לייצוב הברזל כשהוא משתחרר מהתא . במקרה של המורינגה  ההרתחה 
במים של עלים טריים ושל אבקה מיובשת, שיפרה את הזב"ר (in vitro) פי 3.5 ו-פי 3, בהתאם. (תרשים 4). בישול עלי המורינגה העלה גם ברזל זמין הכולל תערובות עם פריטי מזון אחרים כגון קטניות מונגי (mungbean) ). בנוסף לכך שפרה הרתחת עלי המורינגה במים את נוגדי החמצון במים והם נשמרו שם גם לאחר סימולציה של עיכול.
תרשים מס. 3. יחס תכולת חומרים מזינים ופיטו- כימיים בעלים שיובשו בתנור בהשוואה לעלים שיובשו בהקפאה. AOA = פעילות נוגדי חמצון: TA = סה"כ גלוקוזינולטים.
תרשים מס. 4. זב"ר (in vitro) של עלי מורינגה, טריים ומיובשים
וויסות חיסוני (immune modulation) של אבקת מורינגה מיובשת בדיאטות לשימוש האדם ולייצור במשק חי.
מחקר על דגם חולדות בדק התערבות על ידי דיאטה שהכילה 5% אבקת מורינגה, בהשוואה להתערבות בדיאטה שהכילה 5% כרוב רגיל ודיאטה נוספת ללא ירקות אך מכילה כמות נאותה של חומרי תזונה .
בתום  שלושה שבועות (הנתונים לא הוצגו ) מצביעות התוצאות הראשוניות של המחקר כי הדיאטה שהכילה מורינגה צמצמה מעט את הטריגליצרידים בדם ושיפרה את התגובה החיסונית כתוצאה מגידול ההתרבות בדם של תאי T ספלנוציטיים והיקפיים (peripheral and splenocyte T-cell proliferations). המחקר הראשוני רומז כי צריכת המורינגה עשויה לחזק את התגובה האימונולוגית בנבדקים שקבלו תזונה מספקת.
בנוסף לכך מובילה צריכת חומרים מזינים וירקות עשירים בתכולה פיטו-כימית כגון המורינגה לתגובה חיסונית טובה יותר בהשוואה לצריכת ירקות עשירים בסיבים אך בעלי תכולה נמוכה יותר בחומרים מזינים או בתכולה פיטו-כימית כגון הכרוב הרגיל. יש לעודד צריכה מוגברת של המורינגה בשימוש האדם כדי לשפר את התזונה ולחזק את תפקודי מערכת  החיסון.
השפעת עלים מיובשים של מ.מכונפת נבחנה גם בדיאטות של משק עופות מגודלים לפיטום. הניסוי הכיל (5 טיפולים )דיאטה ללא מורינגה ודיאטות שהכילו עלים מיובשים בכמויות של 2% ,1% ,0.5% ו-3( עם שלוש רפליקציות כשבכל רפליקציה 4 עופות. שיכנו את העופות בכלובים מרשת ברזל לשבוע אחד של הסתגלות ואחר כך העבירו אותם את תקופת ההזנה הניסויית בת שלושת השבועות . האפרוחים לא הוגבלו במזון ובמים .
בוצעו הערכות גדילה, תפקודי מערכת החיסון, המעי העקום והחיידקים במערכת העיכול (מיקרופלורה). התוצאות (לא הוצגו נתונים) הצביעו כי דיאטות שהכילו מורינגה 1. שיפרו באופן משמעותי את תפקודי התריסריון;
2. הגבירו את הריכוז הכולל של הגלובולין, גאמא גלובולין ו-IgA, את יחס הלימפוציטים ואת הטיטר הנוגדני (לכדוריות הדם האדומות )אריתרוציטים
( בכבש), ועיכבו  רגישות יתר.
3.(delayed type hypersensitivity(( DTP) הביאו לצמצום חיידקי אי-קולי והגבירו את ספירת הלקטובצילוס במעי העקום.
לסיכום: עלי המורינגה המכונפת מהווים חומר צמחי פוטנציאלי לתגבור תגובות חיסוניות ולשיפור בריאות מערכת המעי של הפטימים.
יעילותה של ה-מ.המכונפת כמתווכת ביו- רפואית (bioceutical) שתשמש כתחליף לשימוש באנטיביוטיקה בייצור פטימים תיבדק עוד בעתיד.
קידום המורינגה להגברת הייצור והצריכה רמה גבוהה של חומרים מזינים , נוגדי חמצון וגלוקוסינולטים, אלה מאפיינים שכיחים של זני המורינגה.
עם זאת, שלבי צמיחת העלים והעונות בהן מתבצע הבציר עשויים לשנות ערכים תזונתיים פי 3 – 1.5 פעמים, במיוחד בכל הקשור לברזל ובטא קרוטן. השינויים בתכולה התזונתית בין זני המורינגה בהופעתם 
(accession) היו מועטים ויש למקד את ברירת הזנים במאפייני הגננות. כשעלי המורינגה מבושלים הם מעניקים יותר ברזל הזמין ביולוגית.
בתהליך של חימום עדין (חמישים מעלות צלזיוס \ 16 שעות) נשמרו 
רוב החומרים התזונתיים והביו- פעילים בעלי המורינגה וניתן היה להשיג אותם בעלות נמוכה של הכנה ביתית , דבר המהווה דרך פשוטה ויעילה לאספקה רצופה של חומרים מזינים ביו- פעילים.
העלים המיובשים מעניקים סוגים ומינים רבים של חומרים מזינים וביו- פעילים אשר מובילים לתזונה טובה יותר ולבריאות.
מרכז AVRDC, המרכז האזורי באפריקה, משלב בערכת זרעי התזונה  שלו לזריעה בגינה את זרעי המוריגנה יחד עם זרעי ירקות אחרים המקומיים לאזור כגון; ירבוז (amaranth), סולאנום, "אפונת הפרה" (cowpea), במיה, חציל אפריקני, קרוטולריה (crotolaria), ומַלּוכְכיָה( corchorus).
את ערכות הזרעים מפיצים לחוקרים , למדריכים בתחום החקלאות והתזונה להכשרת האיכרים והדרכת הילדים במערכת החינוך, וגם לאיכרים פרטיים כדי שיגדלו ירקות בגינות הבתים ויבטיחו בריאות ותזונה טובים לצרכני משקי הבית.
 
*קרדיט למתרגמי המאמר- "החברה להפצת מורינגה" שמובילים בארץ את הפצת בשורת המורינגה.
* המאמר בשפת המקור: http://formad-environnement.org/Yang_ghana_2006.pdf
 
מורינגה ומקורות תזונה משובחים נוספים הנלקחים ממשאבי צמחים.
אסטרטגיות, תקנים ושווקים להגברה ושיפור תחום התזונה באפריקה. 16-18.11.2006, אקרה, גאנה.
התכונות התזונתיות והשימושיות של עלי המורינגה, החל בפלסמה של הנבט בצמח עצמו, במזון שמיוצר ממנו וכלה בבריאות.
Ray-Yu Yang1*, Lien-Chung Chang2, Jenn-Chung Hsu3, Brian B. C. Weng4, Manuel
C. Palada5, M. L. Chadha6 and Virginie Levasseur7
1 Nutrition, 2 Plant Breeding, and 5 Crop and Ecosystem Management, AVRDC− The World Vegetable
Center, PO Box 42, Shanhua, Tainan, Taiwan, ROC.
3Animal Science Department, National Chung-Hsin University, Taichung, Taiwan, ROC
4 Applied Microbiology, National Chiayi University, Chiayi, Taiwan, ROC
6 AVRDC Regional Center for Africa, PO Box 10, Duluti, Arusha, Tanzania
7 AVRDC West Africa Office, BP 320, Bamako, Mal
Reference
Ezzati, F., Lopez, A.D., Rodgers, A., Hoorn, S.V. and Murray, C.J.L. 2002. Selected major risk 
factors and global and regional burden of disease. Lancet 360 (9343): 1347-1360.
Freiberger, C. E.; Vanderjagt, D. J.; Pastuszyn, A.; Glew, R. S.; Mounkaila, G.; Millson, M.; Glew, 
R. H. 1998. Nutrient content of the edible leaves of seven wild plants from Niger. Plant Foods for 
Hum. Nutr. 53: 57 – 69.
Kachik, F., Mudlagiri, B.G., Gary, R.B, Joanne, H., Lusby, W.R., Maria, D.T. and Barrera, M.R. 
(1992). Effects of food preparation on qualitative and quantitative distribution of major carotenoids 
constituents of tomatoes and several green vegetables. J. Agric. Food Chem. 40, 390-398.
Kidmose, U., Yang, R. Y., Thilsted, S. H., Christensen, L. P. and Brandt, K. 2006. Content of 
carotenoids in commonly consumed Asian vegetables and stability and extractability during 
frying. Journal of Food Composition and Analysis.19: 562−571.
Lyimo, M., Nyagwegwe, S, and Mukeni, E. 1991. Investigation of the traditional food
processing, preservation and storage methods on vegetable nutrients; a case study of Tanzania, 
Plant Food Hum. Nutr. 41:53-57.
                                                          
6
טיטר )בכימיה-כמות החומר הדרושה לסיום ריאקציה בתמיסה(Olson, M. E. 2001. Introduction to the Moringa family. p11−28. In: L. L. Fuglie (ed.), The Miracle 
Tree − Moringa oleifera: Natural Nutrition for the Tropics. Church World Service, West Africa 
Regional Office, Dakar, Senegal.
Siemonsma, J.S. and Piluek, K. (eds). 1994. Vegetables. Bogor: Plant Resources of South-East 
Asia.
Yadav, S.K and Sehgal, A. 1997. Effect of home processing on ascorbic acid and beta carotene 
content of bathua (Chenopodium album) and fenugreek (Trigonella foenungraecum) leaves. Plant 
Food Hum. Nutr. 50: 239-247.
Yang, R.Y., Tsou, S. C. S. and Lee, T. C. 2002. Effect of cooking on in vitro iron bioavailability of 
various vegetables. p130-142. In: T.C. Lee and C.T. Ho (eds.), Bioactive Compounds in Foods: 
effect of processing and storage. American Chemical Society, Washington, D. C.
Yang, R. Y. and Tsou, S. C. S. 2006. Enhancing iron bioavailability of vegetables through proper 
preparation − principles and applications. Journal of International Cooperation. 1: 107−119.
Yang, R.Y., Tsou, S. C. S., Lee, T. C., Chang, L. C., Kuo, G., and Lai, P. Y. 2006. Moringa, a 
novel plant rich in antioxidants, bioavailable iron, and nutrients. pp224-239. In: C. T. Ho (ed) 
Challenges in Chemistry and Biology of Herbs. American Chemical Society, Washington, D.C.
U9
 
 

ד"ר שרה ברק

 אני מעוניין לקבל מידע בדוא"ל

רחוב נמל יפו 28
תל אביב-יפו
מיקוד 6803339

עדכונים ותגובות